Eirouvine
Daf 60b
משנה: זִיז שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹן נוֹתְנִין עָלָיו וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.
Traduction
Sur une corniche devant la fenêtre, il est loisible de poser des objets fragiles, ou de les enlever de là le samedi (222)Dans les éditions de la Mishna la phrase suivante ( 5) est rattachée ici au 4..
Pnei Moshe non traduit
מתני' זיז שלפני החלון. הוא אבן או עץ הבולט מן הכותל ויוצא באויר שעל רה''ר והוא למעלה מעשרה טפחים מותר ליתן עליו ולטול ממנו בשבת דרך החלון הפתוח לו לפי שאין רה''ר תופסת אלא עשרה טפחים ולפיכך מותר להשתמש בכל הכותל עד עשרה טפחים התחתונים והא דמותר להשתמש על הזיז שיוצא לאויר ר''ה דוקא בכלים הנשברים כגון כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהן שאם יפלו לר''ה ישברו אבל שאר כלים ואוכלים אסורין דילמא נפלי לרה''ר ואתי לאתויינהו ואין חילוק בזה בין זיז שהוא רחב ד' לשאינו רחב ד':
הלכה: פיס'. 60b מַתְנִיתָא בְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת. אֲבָל חוּץ לָאַסְקוּפָּה אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא בוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְהוֹצִיאוֹ. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִשֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים אָסוּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְאָמַר. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים.
Traduction
La Mishna parle d’un seuil permis (ayant 10 p. de haut et 4 de large, soit un domaine privé). Mais au cas où le volume se déroule hors du seuil (sur la voie publique), ne devrait-il pas être interdit comme pouvant entraîner un transport défendu, d’un domaine à l’autre? On peut justifier la Mishna en disant qu’il s’agit d’un seuil intermédiaire (large de 4 p. et ayant moins de 10 p. en hauteur), où l’on se trouvait assis à lire la loi, avant l’arrivée de la nuit, et par oubli, on l’a ensuite laissé échapper de la main sur la voie publique. – ''On peut le ramener, est-il dit, aussi longtemps qu’il n’est pas arrivé à 10 p.; à partir de là, c’est interdit''. Cette opinion, dit R. Jacob b. Aha, au nom de R. Yassa, émane de R. Juda, qui dit ailleurs (224)(Shabat 1, 1).: il est interdit de faire usage de l’air se trouvant à une hauteur de 10 p. de la voie publique (d’y déplacer des objets).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא באיסקופה מותרת אבל חוץ לאיסקופה אסורה. דרך בעיא היא משום דקשיא ליה היאך הוציא הספר מן הבית לאיסקופה בשבת הלכך בעי מי נימא דמתניתין באסקופה מותרת מיירי כגון שגבוה עשרה ורחבה ארבעה והוי רשות היחיד כמו הבית אי נמי שאינה רחבה ארבעה שהיא מקום פטור אבל חוץ לאסקופה אסורה כלומר אבל לאפוקי אם היא מקום אסור כגון שהיא כרמלית ומהו:
תיפתר שהיה יושב וקורא בו מבעוד יום ושכח והוציאו. כלומר לעולם באסקופה אסורה שהיא כרמלית עסקינן ותיפתר שהיה יושב שם וקורא בו מבעוד יום וקדש עליו השבת אי נמי כגון ששכח והוציאו מן הבית לאסקופה ואשמועינן המתניתין כיצד יעשה אם נתגלגל הספר מידו:
עד שלא הגיע וכו' משהגיע לעשרה טפחים אסור לגוללו אצלו. ומשמע אע''ג דלא נח ואמאי. וקאמר ר' יעקב דר' יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה של ר''ה ואפי' לא נח דקסבר קלוטה כמי שהונחה דמיא כדאמר לעיל בפ' הזורק בהלכה א' תני בשם ר' יהודה הזורק ארבע אמות בר''ה חייב והיינו אע''ג דלא נח כדפרישית שם ולקמן פריך דר' יודה אדר' יודה:
הלכה: לֹא אָמַר אֶלָּא אַחַת אֲבָל שְׁתַּיִם אָסוּר. שֶׁאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה הָדָא דָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִין שֶׁגְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף.
Traduction
La Mishna permet l’usage d’une seule corniche placée devant la fenêtre; mais s’il y en a qui sont superposées, il est interdit d’y poser des objets; car 2 domaines distincts (en haut et en bas) ne peuvent pas bénéficier des avantages d’une seule propriété. Cet interdit, toutefois, est seulement applicable aux 2 corniches qui n’ont pas 4 p. de large (s’annulant en raison de leur étroitesse); mais si elles ont cette largeur, il est permis d’en user comme d’un espace permis. C’est ainsi que R. Aha a dit plus haut (7, 2), au nom de R. Yohanan: l’accès des corniches, ou des murs hauts de 10 p. et moins larges que 4 p., est autorisé de tous les côtés, sans toutefois faire la double opération, d’y apporter un objet d’un bien privé, puis de là dans la rue.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא אמר. במתני':
אלא אחת. כשאין כאן אלא זיז אחד שהוא יוצא למעלה מעשרה אצל חלון הפתוח לו מבני עלייה:
אבל שתים אסור. כלומר אבל אם יש כאן עוד זיז אחד למטה ממנו והוא ברשות של בני התחתוני' אע''פ ששניהן למעלה מעשרה הן אסור להשתמש על העליון מפני שהוא רשות בפ''ע והזיז שתחתיו רשות אחרת ואוסרין זה על זה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת:
בשאין בהם רוחב ארבעה וכו'. לפי גי' הספר צ''ל דס''ל דאפי' רחבין ד' לא חשיבי ככרמלית אלא מקום פטור הוא ומותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף:
מִשֶּׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. לָמָּה. שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב. וְאַתְייָא כְדָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. סֵפֶר שֶׁאֵין עָלָיו מַפָּה הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב.
Traduction
''On pose le rouleau du côté de l’écriture'', est-il dit; pour que celle-ci ne soit pas méprisée. C’est conforme à ce que dit R. Aha, ou R. Samuel b. Nahman (225)''Jér., (Megila 1, 9) ( 71d) ; (Soferim 3, 16).'': lorsqu’il n’y a pas d’étoffe de garde autour d’un livre, on le pose du côté de l’écriture, pour que celle-ci ne soit pas exposée.
Pnei Moshe non traduit
למה. הופכו כדי שלא יתבזה הכתב אם מונח לחוץ:
ספר שאין עליו מפה. שהוא מגולה ואין לו מפה לכסות הכתב היפכו על הכתב שלא יתבזה הכתב שנופל עליו האבק:
רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵינוֹ מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא הַחוּט גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲוִיר עֲשָׂרָה. וָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן רִבִּי יוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר סֵפֶר אֶלָּא אֲפִילוּ פַסְוקִיָא אָמַר.
Traduction
–''Selon R. Juda, est-il dit, n’y eut-il qu’un écart de la largeur d’une aiguille entre la terre et le rouleau, il est permis de le ramener''. Est-ce que R. Juda ne se contredit pas? Il dit, d’une part (226)''Shabat ; 1. c.'', qu’il est interdit de faire usage de l’air se trouvant à une hauteur de 10 p. de la voie publique; comment donc dit-il ici qu’en touchant presque la terre, on peut encore ramener à soi le rouleau? En effet, dit R. Yohanan, il faut lire dans la Mishna que c’est l’avis, non de R. Juda, mais de R. Meir. Les sages rapportent que R. Yossé dit au nom de R. Yohanan: l’autorisation émise par la Mishna n’est pas seulement relative à un volume entier, mais aussi à une bande contenant quelques versets.
Pnei Moshe non traduit
ר' יודה אומר וכו' מחלפה שיטתיה דר' יודה. דתמן בפ' הזורק הוא אמר אסור להשתמש באויר י' ואפי' לא נח כדלעיל והכא אמר הכין דכל זמן שלא הגיע לארץ ממש מותר לגוללו אצלו:
אמר ר' יוחנן לית כאן ר' יודה. דלא גרסי' במתניתין ר' יהודה אלא ר''מ דברי חכמים כלו' דחכמים ור''מ היא דפליגי במתניתין ר''מ אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו':
לא סוף דבר ספר. לאו דוקא ספר תורה כולו אלא אפילו פסוקיא אמר כלומר אפי' שקרא באיזה פסוקים שבתורה הכתובין על איזה מגילה ונתגלגל מידו נמי פליגי כדפליגי במתני' ולר''ש לעולם. גוללו אצלו אם אגדו בידו שהן כתבי הקדש:
Eirouvine
Daf 61a
משנה: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִים רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה וְכֵן בַּגַּת. קוֹלֵט אָדָם מִן הַמַּזְחֵילָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וּמִן הַצִּנּוֹר וּמִכָּל מָקוֹם שׁוֹתֶה:
Traduction
On ne devra pas, en se tenant dans un bien privé, boire sur la voie publique (penché au dehors), ou à l’inverse, en se trouvant sur celle-ci, boire à l’intérieur, à moins que la tête et la majeure partie du corps se trouvent à l’endroit où l’on boit. Il en est de même pour le pressoir au sujet de la dîme (227)Maasser, 4, 4.. Il est permis de recueillir l’eau coulant des gouttières à une distance moindre de 10 palmes du bas; mais, d’une gargouille (proéminente sur la rue), on peut boire sans souci de la distance.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה בר''ה וכו'. ודוקא שהוא שותה בכלים חשובין וצריכין לו דגזירה שמא יוציאם הלכך צריך שיכניס ראשו ורובו לשם ותו לא חיישינן אבל אם שותה הוא בכלים שאינן צריכין לו מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו ואע''פ שלא הכניס נמי רובו לשם:
וכן בגת. מפרש בגמרא דלענין מעשר קאמר שכך הוא הדין אם הכניס ראשו ורובו בגת שותה הוא בלא הפרשת מעשר דשתייה זו שתיית עראי הוא וחוץ לגת הוי שתייתו קבע:
קולט אדם מן המזחילה. כמין בנין משופע סמוך לגג פחות משלשה. והולך על כל פני הכותל שבו המים היורדין מן הגג זוחלין ויוצאין וקולט הוא המים למטה מי' טפחים ודוקא קולט מלמטה מעשרה אבל לא יצרף פיו ויגע במזחילה שאם יגע והמזחילה היא סמוך לגג וכל פחות משלשה לגג כגג דמי והיי כעוקר מהגג שהוא רשות היחיד והוא עומד בר''ה:
ומן הצינור. שהוא יוצא ובולט לחוץ ואינו סמוך לגג:
מכל מקום הוא שותה. בין קולט בין מצרף ואם היה הצינור רחב ד' על ד' אסור מפני שהוא מוציא מרשות לרשות:
משנה: עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. 61a וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן לֹא יָרוֹק. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁנִּתְלַשׁ רוּקּוֹ מִפִּיו לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָרוֹק:
Traduction
Il est permis, en se tenant dans un lieu privé, de déplacer des objets qui se trouvent sur la voie publique, ou à l’inverse de placer ceux d’un lieu privé en étant dans la rue, sauf à ne pas les porter à plus de 4 coudées. On ne devra pas, en se tenant dans un lieu privé, uriner sur la voie publique, ou en étant dans celle-ci uriner dans la propriété privée, ni même cracher dans ces 2 cas. R. Juda dit: même au moment où la salive vous monte dans la bouche, on ne devra pas marcher 4 coudées avant de cracher.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עומד אדם ברה''י. בבית או על הגג ושותה ונוטל החפץ בר''ה כאן ומניחו כאן ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:
ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. ממקום שהיה מונח בו ואם הוציא פטור ולא דמי להמעביר חפץ ברשות הרבים מתחילת ד' לסוף ד' אפילו העבירו דרך עליו חייב דהתם הוא והחפץ ברשות אחת הן אבל הכא מכיון שהוא ברשות אחרת פטור:
וישתין בר''ה וכו' וכן לא ירוק. ואם השתין ורק חייב חטאת ואע''ג דבעינן עקירה ממקום ד' על ד' הכא מחשבתו משויא ליה מקום ד' על ד' וקא מפיק מרה''י לר''ה:
אף משנתלש רוקו בפיו. משנתעגל ונאסף לצאת לא יהלך ד' אמות בר''ה עד שירוק דס''ל דכיון דלמישדייה קאי כמשוי הוא ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: פיס'. לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת: אָמַר רַב. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר.
Traduction
La version de notre Mishna, disant: ''il est permis, etc.'', n’est pas exacte, et il faut lire au contraire, dit Rav, conformément à la Mishna suivante: On ne devra pas, en étant placé dans un bien privé, ouvrir l’accès sur la voie publique, ni en étant placé dans celle-ci ouvrir un bien privé avant d’y être entré (par crainte du transport involontaire de la clef d’un domaine à l’autre), ou d’avoir érigé une clôture haute de 10 p. (espace suffisant pour être isolé), selon l’avis de R. Meir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא סוף דבר עומד ברה''י וכו'. כלומר זה הדין דמשנתנו לא סוף דבר היא שהכל מודין בה אלא דאשכחן דר''מ פליג עליה וכדמסיים רב מתניתא דלקמן בפירקין אמרה כן לא יעמוד אדם ברה''י ויפתח בר''ה וכו' דברי ר''מ דגזר שמא יכניס אצלו המפתח במקום שהוא וא''כ לא מודה נמי לדינא דמתני':
רַב אָמַר. בְּפִיחָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּפִיחָה. דִּלֹ כֵן רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר. מַשְׁקֶה טוֹפַח חִיבּוּר.
Traduction
Rav dit qu’il s’agit ici de salive épaisse, et de même R. Yohanan; sans quoi, ce serait en opposition avec R. Juda, qui est d’avis qu’un liquide absorbant est considéré comme adhérent au corps, non détaché (et n’aurait pas besoin d’être rejeté de suite).
Pnei Moshe non traduit
רב אמר בפיחה. כמו בהפיכה ואמשנתלש רוקו בפיו דר' יהודה קאי דאם היפך הרוק בפיו הוא דקאמר דהוי כתלוש:
דלא כן. לא מחייב ר' יהודה דר' יהודה כדעתיה דס''ל משקה טופח חיבור ולאו כתלוש הוא:
לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֶלָּא אֲפִילוּ עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יָסָא. הָדָא אָֽמְרָה סִילוֹן הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה אֵין שׁוֹפָכִין לְתוֹכוֹ מַיִם שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין.
Traduction
–En réalité, il n’est pas seulement défendu, en se tenant dans un bien, d’uriner dans un domaine différente; mais il est aussi défendu d’accomplir cette action dans le même domaine où l’on se tient, si l’urine va s’écouler dans une autre propriété. La même défense a lieu, dit R. Yossé b. R. Aboun, si l’on se trouve dans un bien privé et que l’écoulement se produise sur la voie publique (cas plus rare). Ceci prouve, ajoute R. Yassa, que lorsqu’un conduit (tuyau) est placé dans la rue, haut de 10 p. et large de 4, on ne doit pas y verser d’eau, qui de là (de cette sorte de bien privé) s’écoulerait au dehors.
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר. לאו דוקא שעומד ברשות זו משתין ברשות אחרת אלא אפילו עומד ומשתין ברשות אחת והן מתגלגלין ויורדין מיד לרשות אחרת אסור:
אמר ר' יוסי בר' בון לא סוף דבר וכו'. כלומר דעדיפא מיניה קאמר שאפילו עומד ומשתין ברה''י ואין מדרך להתגלגל ולצאת לחוץ אפ''ה מכיון שהן מתגלגלין ומיד יורדין לר''ה אסור:
הדא אמרה סילון העומד בר''ה וכו'. מפני שהוא רה''י וכשמתגלגלין ויורדין לחוץ הוי כשופך מרה''י לר''ה וקמ''ל דלא תימא דלא דמי למשתין דהתם הוי כאילו מתגלגל ממנו לרשות הרבים להדיא אבל בשופכין שהוא שופך לתוך הסילון שהוא עומד אצלו אימא דהמים שיורדין לחוץ לאו ככחו דמיא הילכך קאמר דאפילו הכי הואיל ויורדין מיד אסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source